מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 12 15.7.2011
השבוע קיבל בית המשפט העליון בבג"צ 1878/09 ענת ארז נ' שר האוצר את העתירה שהובילו עו"ד זיו שרון ועו"ד מיכל סולומונוביץ כנגד שר האוצר, וקבע כי אי עדכון גובה הוצאות האשל המותרות בניכוי על ידי שרי האוצר לדורותיהם הינו מנוגד להוראות החוק, ומהווה שליחת יד לכיסם של הנישומים.
עם זאת מטעמי תקציב נקבעה רטרואקטיבית חובת עדכון אך ורק ביחס לתקופה של כשנתיים. בינתיים ולאור החלטת בג"צ הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה ייצוגית בעניין זה.
עסקאות אקראי במקרקעין בקבוצת רכישה- רכישה בידי עוסק
מאת: זיו שרון, עו"ד; אורית קוך, עו"ד; עמית גליק, עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
בתחילת השנה תוקן חוק מע"מ ומכירה על ידי מוכר קרקע לקבוצת רכישה הוגדרה כעיסקה. ברשימה זו לא נדון בטיב העיסקה פטורה או חייבת, תחת זאת נבדוק מה דינה של עיסקה כאמור עת אחד מהרוכשים רוכש בכובעו כעוסק, לדוגמה קבלן.
כאן ברור שלא נכנסים בדרך המלך לאחת מ-2-ההגדרות הראשונות לעיסקה, וברור כי המדובר בעיסקת אקראי. עם זאת, מחד, חלה על המקרה ההגדרה השנייה לעיסקת אקראי – רכישה בידי עוסק ממי שאינו עוסק ברכישת מקרקעין. מאידך, אף להגדרה השלישית החדשה – מכירה לקבוצת רכישה, קיימת תחולה במקרה זה.
השוני בנפקות המעשית הינו שבחלופה השנייה החבות במס הינה על הרוכש, ואילו בחלופה החדשה החבות במס הינה על המוכר. כמו כן יש לזכור כי סעיף 21 המתוקן לחוק, אוסר להעביר את החבות לרוכש בעיסקאות שחלה עליהן ההגדרה השלישית.
על אף האמור לעיל, עמדתנו היא שבעסקאות מעין אלה כאשר חלה בנפרד החלופה השנייה יכולה החברה הקבלנית הרוכשת להוציא חשבונית עצמית ולקזז את המע"מ הגלום בה באופן עצמאי. עם זאת ידוע לנו כי רשויות המס רואות בחשבונית עיסקת האקראי שיוציא המוכר כמסמך אחר המאפשר ניכוי מס תשומות בידי החברה הקבלנית. לטעמנו, עדיין השימוש בחלופה השנייה עדיף כיוון שמבוצע עצמאית וללא תזרים מזומנים כלל.
עסקאות שירות לתושב חוץ שתושב ישראל הינו צד להסכם – בשיעור מס 0
מאת: זיו שרון, עו"ד; עמית גליק, עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
בתיקון 23 לחוק מע"מ ובעקבות פסק הדין העליון בעניין קסוטו החליט המחוקק לצמצם את שיעור מס ה-0 בשירותים לתושבי חוץ, על ידי תוספת סייג בהגדרה שבחוק, לפיה שיעור מס זה לא יחול כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל בנוסף על תושב החוץ גם לתושב ישראל בישראל. לטעמנו יש לפרש סעיף מצמצמם זה בקפידה הראויה, ויש להמשיך ולבחון על פי מבחני פסק הדין בעניין קסוטו למי ניתן השירות, לפחות בהיבט של התשלום.
לטעמנו, אם מזמין השירות הינו תושב החוץ, מקבל השירות הינו תושב החוץ, והמשלם בגין השירות הינו תושב החוץ, אזי, למרות מעורבות כלשהי של תושב ישראל, לא יחול הסייג המצמצם שבסעיף, והעיסקה תהיה בשיעור מס 0.
הכיצד? – הגדרת "שירות" בסעיף 1 לחוק רישא, שהיא החשובה לענייננו, קובעת כי שירות הינו כל עשייה בתמורה למען הזולת שאינה מכר. אם כך, ככל שתושב ישראל איננו משלם בעד השירות, אין המדובר בשירות לתושב ישראל לא בפועל ולא שלא בפועל. ככל שכך ממילא לא חל הסייג שבסעיף, ויחול שיעור מס ה-0.
לטעמנו, פסקי הדין העליונים שדנו בסוגיה זו – גלמן פינץ ווידאו אינטרנשיונל, לא דקו פורתא בשאלה זו, שכלל לא הועלתה בהם. דהיינו, לו אף שאלה זו היתה עומדת למבחן ייתכן ואמירות בית המשפט היו שונות.
פרשנות זו עושה צדק, כיוון שברור כי בנסיבות אלה, אכן לא ניתן השירות בפועל לתושב ישראל, שאם היה ניתן לו, היה משלם עליו טבין ותקילין.
In the Media 
