מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 25 4.3.2012
השפעת הרגולציה התאגידית על הוראות מיסוייות – מבט חדש על סעיפים 32(9) ו-18(ב) לפקודה
מאת:זיו שרון, עו"ד ;משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
סעיפים 32(9) ו-18(ב) לפקודה, כל אחד בתחומו, בין בשלילה מוחלטת של התרת הוצאות, ובין בקביעת עיתוי של הוצאות, נכנסים לפעולה בהתקיים מצב של קשר עם בעלי שליטה בחברה שהינה בשליטת פחות מחמישה בני אדם כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה.
מטרתן האנטי תכנונית של ההוראות הינה ברורה, אך תנאי ההפעלה שלהן הינו במצבים בהם יש שליטה מוחלטת והכוונה של בעל השליטה כלפי החברה.
עולה השאלה מה הדין כאשר מדובר בחברות ציבוריות. זאת במיוחד לאור ולאחר תיקון 16 לחוק החברות, תשנ"ט-1999.
בחברות ציבוריות כל עיסקה עם בעלי השליטה ובמיוחד ביחס לתנאי העסקתם, הינה עיסקת בעלי עניין, הדורשת שרשרת של אישורים, אשר המייחד אותם הינו קיומו של רוב בלתי נגוע.
כאשר נחקקו הסעיפים לעיל בפקודת מס הכנסה, יכלו בעלי השליטה, גם בחברות ציבוריות, לעשות ככל העולה על רוחם במישור יחסיהם עם החברות.
דומה שיש לקרוא לתכלית אותה חקיקה מקורית את ההתפתחות ברגולציה בדיני התאגידים, ולאור היעדר היכולת של בעל השליטה, גם אם הינו אחד בלבד, לקבוע את עיסקאות בעלי העניין, אזי לעניין אותן עיסקאות בלבד, בהן השליטה מוצאת מבעלי השליטה, יש לראות באסיפה הכללית כגוף השולט בחברה, ואשר מונה מעל 5 בני אדם.
המשמעות האפקטיבית לאמור לעיל הינה שכללים מצרים אלה בדיני המס, לא יחולו בנסיבות אלה בחברות ציבוריות על תוצאות המס הנובעות מכך.
הרהורים נוספים על הנוהל החדש לגילוי מרצון על הכנסות חו"ל
מאת: זיו שרון, עו"ד; יועד פרנקל, עו"ד ;משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
במבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 18 אשר פורסם ביום 20.11.2011 סקרנו את הנוהל החדש לגילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל לתקופה שעד ליום 30/6/12 (להלן: "הנוהל החדש") תוך השוואה לנוהל הגילוי בנושא גילוי מרצון מיום 10/4/05 (להלן: "הנוהל הקבוע").
ממפגשים שהתקיימו עם גורמים בכירים ברשות המסים עולות מספר נקודות שלמיטב ידיעתנו על רובם טרם גובשו לגביהם נהלים ולו באופן לא פורמאלי.
ירושות ומתנות- לצערנו, עדיין לא הובהרה מדיניות רשות המסים בתיקים בהם בוצעה ירושה ו/או מתנה של כספים מחו"ל ולא ברור טיב המקור בידי המורישים הן מפאת חוסר יכולת להתחקות אחרי המקור מתקופה המורישים המנוחים והן מפאת כשל שמירת נתונים לגבי חשבונות בנק בחו"ל (למיטב ידיעתנו, הבנקים בשוויץ שומרים בדרך כלל מסמכים 10 שנים אחורה ואף אם נשמר דף פתיחת החשבון לעתים לא קיים דף פתיחת החשבון המקורי בידי המוריש אלא קיים רק דף "פתיחה מחודשת" של אותו החשבון בידי היורש לאחר פטירת המוריש). לדעתנו, יש לקבוע כמדיניות כי "אין לפקוד עוון הורים על בנים" ולפיכך יש לקבל כעובדה מוגמרת ירושות ו/או מתנות של הורים ואין הצדקה למיסוי הקרן. נעיר בהקשר זה, כי אף מבחינה משפטית, אם לאור סעיף 225 לפקודה ניתן להראות את קיומה של הקרן 10 שנים לפני הגשת הבקשה, כי אז קל וחומר אף לאור סעיפים 145 ו-147 לפקודה אין הצדקה למסות קרן שהיא לכאורה "לא מוסברת" לפני תקופה זו.
בקשות "מעורבות"- קיימים מקרים בהם הלקוח לא דיווח הן על הכנסות שמקורן בישראל והן על הכנסות שמקורן בחו"ל. כידוע, בעוד שהנוהל הקבוע חל גם על הכנסות שהופקו בישראל הרי שהנוהל החדש חל רק על מקרים מסוימים של הכנסה שהופקה בחו"ל בלבד. עולה השאלה האם ניתן לפצל את הבקשה במקרים כנ"ל כדי לאפשר ללקוח ליהנות מההטבות שמציע הנוהל החדש (פטור מריבית, קנסות ולעתים הפרשי הצמדה). בעניין זה אנו שמחים לציין, כי הובהר לנו, כי ניתן יהיה להגיש בקשה "מעורבת" שתציג את מלוא ההכנסות שלא דווחו בארץ ובחו"ל וכך לאפשר ללקוח להחיל באופן חלקי את הנוהל החדש. בעניין זה גילתה רשות המסים פרשנות פרגמאטית ומוצדקת.
החזרת החומר- הנוהל הקבוע סייג את אי מסירת החומר הרלבנטי במקרה של בקשות סורבו רק לפן הפלילי בעוד הוא מאפשר את העברת החומר הרלבנטי לטיפול במישור האזרחי. הנוהל החדש בניגוד לנוהל הקבוע מרחיב את אי הגילוי אף לפן האזרחי נוסף על הפן הפלילי. בהקשר זה לא ברור מהנוהל החדש מה יעשה בחומר במקרה שהבקשה סורבה. אנו סבורים, כי ראוי להוציא הבהרה, כי במידה והבקשה לגילוי מרצון תסורב, יוחזר כל החומר שנמסר לרשות מייצג הנישום והרשות על שלוחותיה (כולל מחלקת מודיעין) לא תעשה בו או במידע שיש בו כל שימוש בין במישור הפלילי ובין במישור האזרחי. אנו חוששים כי אי מתן הבהרה כזו והמשך המצב הקיים יביא להרתעת נישומים ואי יצירת ודאות וביטחון מספיקים שאין סיכון בחשיפה הראשונית.
בקשות אנונימיות- בכירי רשות המסים הבהירו במפגשים שנערכו בנושא שלא תתקבלנה בקשות אנונימיות, אף שהנוהל החדש לא מציין זאת במפורש. ישנן מדינות מפותחות רבות שהנהיגו נוהל לגילוי מרצון ואפשרו להגיש פנייה ללא שם הנישום כך שחשיפת השם מבוצעת רק בשלב האחרון שבו הסדר המס סוכם לפחות ברמה העקרונית. אנו סבורים, כי מתן אפשרות להגשת בקשות אנונימיות יביא להגברת מספר הבקשות והגביה בנושא. על הטיעון כי הגשת הבקשה באופן אנונימי לא יאפשר בדיקה, כי קיימת חקירה בעניין אותו אדם נענה, כי יש מדינות המאפשרות גם לנישומים שנפתחה כנגדם חקירה לבצע גילוי מרצון ולא ברור לנו מה יהיה הרווח של הרשות לסרב לבקשה בשל פתיחה בחקירה בעוד "ידיה כבולות" לאור אי השימוש בחומר שהועבר אליה.
כידוע, תוקפו של הנוהל החדש יפה עד ליום 30/6/12. בקשתנו מרשות המסים להאריך את תוקף הנוהל טרם נענתה ולא ברורים סיכוייה להתקבל. לפיכך במידה ושוקלים גילוי כזה וייעוץ מקצועי רצוי להקדים כדי שהבקשה תוגש לפני המועד האמור.
In the Media 
