חוק מיסוי מקרקעין, קובע כי אדם יכול להגיש השגה בכתב, ומשזו הוגשה חייב המנהל לתת החלטה בהשגה בתוך שמונה חודשים ובמקרים מיוחדים בתוך שנה.
לאחרונה, נדון ע"י ועדת ערר מס שבח בבאר שבע מקרה בו עו"ד מונה ככונס נכסים ע"י ראש ההוצל"פ על זכויות במקרקעין. לאחר שהמקרקעין נמכרו ע"י כונס הנכסים, הוגשה על ידו הצהרת מכר כנדרש למיסוי מקרקעין, בהצהרה צוין כי המקרקעין נמכרו בהליך כינוס. עוד הובהר ע"י הכונס, כי העיכוב הקל בהגשת הצהרת המכר, נבע מעיכוב הליכים שהוחלט ע"י בית המשפט השלום. מנהל מס שבח, חייב את המוכרת במס שבח וכן הוסיף קנס בגין האיחור בהגשת הטופס. כונס הכנסים הגיש השגה הן על חיוב מס השבח והן על החיוב בקנס.
כחצי שנה לאחר הגשת ההשגה, נחם הסכם פשרה בין הכונס לבין מיסוי מקרקעין, במסגרתו הוחלט לפטור את המוכרת ממס שבח לאחר שהוכרו לה ע"י מיסוי מקרקעין, הוצאות שונות. בהסכם הפשרה נקבעה התייחסות מפורשת לקנס שהוטל והוסכם כי הצדדים ימתינו להחלטת מנהלת המשרד. ברם, חרף פניות הכונס למיסוי מקרקעין, לא בוטל הקנס ואף לא ניתנה לו החלטה בהשגה שהוגשה על ידו. הכונס הגיש ערר לועדת הערר בבאר-שבע. במסגרת הערר, טען כונס הנכסים, כי היות ומנהל מיסוי מקרקעין לא נתן החלטה בהשגה בתוך שנה, הרי שהשגתו התקבלה. מנהל מיסוי מקרקעין, טען שלוש טענות עיקריות, שנדחו ע"י ועדת הערר. ראשית, כי ניתנה החלטה בהשגה בתוך שנה, וזו נשלחה לב"כ הקונה שהוא הגורם הרלבנטי לעניין הקנס. שנית, לא ניתן להגיש השגה על קנס שהוטל בגין אי דיווח במועד, משום שקנס אינו שומה. במסגרת הסיכומים שהוגשו לועדת הערר, הוסיף מיסוי מקרקעין טענה חדשה, והיא כי לא היה לכונס הנכסים יפוי כוח חתום מטעם הקונה.
ועדת הערר דחתה את כל טענות מיסוי מקרקעין וקבעה כי היה על מנהל מיסוי מקרקעין להשיב להשגה שהגיש הכונס בתוך שנה. עוד הוסיפה ועדת הערר כי הכונס לא שקט על שמריו והמשיך לשלוח מכתבים, וגם למכתבים אלו לא ניתן כל מענה ע"י מיסוי מקרקעין. עוד קבעה ועדת ערר כי גם אם נכונה טענת מיסוי מקרקעין כי לא ניתן להגיש השגה על קנס, הרי שאי-מענה להשגה תוך שנה, יש בו כדי לקבל את ההשגה, במיוחד כאשר נשלחו ע"י הכונס מכתבים נוספים שלא נענו ע"י מיסוי מקרקעין. באשר לטענת ייפוי הכוח, קובעת ועדת הערר, כי סמכות הניתנת לעורך דין מכוח חוק השליחות, אינה צריכה להיעשות בכתב, ובנוסף ממילא במסגרת צו המינוי שניתן לכונס, קיבל כונס הנכסים הסמכה להגיש השגה גם בשמו של הקונה.
פסק דין זה, מצטרף לפסקי דין אחרים שניתנו לאחרונה בעניין עיקרון סופיות השומה. בתי המשפט, מציבים בפני הרשות תמרור מפורש, לפיו על הרשות להשיב בזמן לפניות הנישומים. פניות שלא ייענו בזמן, יגרמו לביטול השומה וקבלת עמדת הנישומים. עוד אנו סבורים, כי מפסק הדין ניתן ללמוד באופן מפורש כי לא תתקבל טענת מנהל מס שבח לפיה לא ניתן להגיש השגה על קנסות. אין ספק כי קנס בסופו של דבר מהווה מרכיב כספי של הסכום לתשלום, ולכן הוא מהווה שומה. משכך, ברור כי ניתן להשיג גם על קנסות שהוטלו ע"י מיסוי מקרקעין.
In the Media 
