תגובה לידיעה על חילופי מידע אוטומטים עם גרמניה בעניין תקליטור גנוב; הכנות למס עיזבון – העברה במתנה של נכסי מקרקעין

מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 15 7.9.2011

תגובה לידיעה על חילופי מידע אוטומטים עם גרמניה בעניין תקליטור גנוב

מאת: יועד פרנקל, עו"ד (רו"ח) ; זיו שרון, עו"ד ; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

לאחרונה פורסם בעיתונות מפי אנשי רשות המיסים ואחרים, כי רשות המיסים נמצאת במגעים לקבלת פרטים של תושבי ישראל בעלי חשבונות בלתי מדווחים בחו"ל. על פי מידע זה מדינת ישראל מקיימת מגעים בשלבים מתקדמים במטרה לקבל לידיה פרטים של תושבי ישראל אשר בבעלותם חשבונות בנק מחוץ לישראל. הפרטים האמורים כלולים במאגר מידע אשר נגנב ע"י עובד בנק בליכטנשטיין ונמכר לרשויות המס בגרמניה. רשויות המס הגרמניות העבירו פרטים רלוונטיים לרשויות המס בצרפת ובאיטליה ועל פי הידיעה מתקיימים מגעים בין רשות המסים בישראל לרשות המסים בגרמניה ובצרפת כדי לקבל את המידע.

קיים קושי מהותי על פי האמנה הקיימת עם גרמניה להשיג מידע בנקאי על פי דרישה ספציפית, קל וחומר מידע אוטומטי באמצעות תקליטור גנוב שהוגש על ידי רשות המס הגרמנית. סעיף 26 לאמנה הקיימת עם גרמניה קובע, כי הרשויות המוסמכות תחלפנה ביניהם רק מידע העומד לרשותן לפי דיני המסים שלהן בדרך המנהלית התקינה. פועל יוצא של הוראה זו הוא שהאמנה לא מאפשרת כרגע להחליף מידע בנקאי או מידע הנדרש מצדדים שלישיים, אשר אינו נמצא בידי רשות המס המתבקשת להעביר את המידע.
אומנם נחתמה אמנה חדשה עם גרמניה הכוללת סעיף חילופי מידע רחב, אך הליכי אשרורה טרם הסתיימו והיא אינה בתוקף.

סעיף חילופי המידע באמנה עם צרפת אומנם כולל מידע בנקאי, אולם הפרקטיקה עם מדינה זו היא שמועבר רק מידע ביחס לתיק ספציפי לגביו מועברת בקשה בתיקו של נישום מסויים ולא מועבר מידע אוטומטי גורף. לפיכך קשה להניח, כי התקליטור הגנוב יועבר על ידי רשות המסים הצרפתית לישראל.

לטעמנו, בכל מקרה ראוי ורצוי לבצע גילוי מרצון, ולהסדיר את מערכת היחסים עם רשויות המס כך שיוסרו מחדלים שנעשו בשוגג או במזיד. עם זאת ביצוע הגילוי מרצון צריך שייעשה מתוך אמונה כי כך צריך, ולא בשל היסטריה עקב התקליטור.
הכנות למס עיזבון – העברה במתנה של נכסי מקרקעין

מאת: זיו שרון, עו"ד ; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין

לאור המחאה והדרישה לצדק חברתי יצאה לאחרונה הקריאה להטלת מס עיזבון. מס שכמעט והוטל ולבסוף נזנח בשנת 2000. ייתכן כי ועדת טרכטנברג תמליץ על הטלתו מחדש. לא נתמקד ברשימה זו בשיקולי ה"בעד והנגד", אלא נבחן אפשרויות שונות לתכנוני מס לגיטימיים בתחום זה ולפתרונות פרקטיים. הכל במשקפי הנדל"ן בשלב זה.
אחת מהדרכים הפשוטות והמיידיות (כאשר קיימים פתרונות נוספים), הינה העברת הנדל"ן כיום במתנה ליורשים הפוטנציאליים. זאת בטרם ייבש הדיו על דו"ח הועדה, אשר עשויה לקבע תאריך (כמו ועדת רבינוביץ בזמנה) של פרסום הדו"ח כתאריך אל חזור.

העברה מיידית של מקרקעין במתנה לקרוב (כהגדרתו בתקנות העוסקות במס רכישה), כמו גם העברת זכויות באיגוד מקרקעין (לאחר פס"ד רוגובין (בהסכמה) בעליון), הינה נשוא למס רכישה של 1/3 ממס הרכישה הרגיל, שהיה עשוי לחול במכירה רגילה.
יש לזכור כי לאור פס"ד בכור, כאשר מדובר באיגוד מקרקעין יש להפחית את השווי. זאת בשל הדיחוי שבפירוק האיגוד והגעת המקרקעין עצמם לידי מקבל המניות.
ככל שהמעביר מוכן לתת במתנה כיום את המקרקעין גופא, אך להותיר בידיו את הזכות לפירות למשך ימי חייו, למעשה הנאת הקרוב מקבל המתנה תתחיל רק לאחר פטירת נותן המתנה. לכך יש חשיבות רבה בקביעת שווי המקרקעין המועברים. הדבר דומה למכירת מקרקעין נשוא להסכם שכירות עם אחר, והותרת פירות הסכם השכירות בידי המוכר.
דרך קביעת השווי ע"פ שיטת היוון ההכנסות תתחשב בכך שההנאה הינה דחויה. למעשה לצרכי מס רכישה יש להעריך את תוחלת החיים של נותן המתנה בין ע"פ נתונים סטטיסטיים כלליים ובין ע"פ היסטוריה משפחתית. בהתאם יש להעריך את שנות חייו הנותרות של נותן המתנה, ואז להוון לערך נוכחי את ערכה העתידי של המתנה הניתנת כיום. בכך ייקבע למעשה שווי נמוך ומס רכישה נמוך בהתאם.

ניסיון העבר מלמד כי הרשויות מסכימות לגישת הערכת שווי זו.