ניכוי מס תשומות אינו מוביל בהכרח לחיוב במע"מ במכירה – חלק ב'; השפעת הרפורמה במיסוי מקרקעין על העברת מקרקעין בין אחים

מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 38
29.8.2013
ניכוי מס תשומות אינו מוביל בהכרח לחיוב במע"מ במכירה – חלק ב'
מאת: זיו שרון, עו"ד; עמית גליק, עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
בניוזלטר הקודם [קישור] עסקנו במקרה בו מס התשומות נוכה בעת הרכישה אך לבסוף עיקר השימוש בתשומות נעשה לעסקה פטורה ממס. לטעמנו, עצם ניכוי מס התשומות אינו קובע בהכרח כי העסקה תהיה חייבת במס ויש לבחון האם קיים פטור רלוונטי מכוחו תהיה העסקה פטורה.
נבקש לקחת את הדברים צעד אחד קדימה- בסעיף 31(4) לחוק נקבע פטור ממע"מ במכירת נכס שלא היה ניתן לנכות על פי דין את מס התשומות בעת רכישתו.
לטעמנו, בהחלט ניתן להתבסס על פטור זה אפילו במקום שנוכה מס התשומות בעת הרכישה כאשר מתברר שהניכוי היה לא על פי הדין. סעיף 31(4) לחוק אינו קובע מבחן עובדתי לשאלת ניכוי מס התשומות, אלא מבחן משפטי ביחס ליכולת ניכוי מס התשומות על פי דין. לפיכך, ככל וניכוי מס התשומות היה אסור על פי דין יחול הפטור לפי סעיף 31(4).
זאת ועוד, ייתכן וניתן לומר כי החלופה השנייה להגדרת עסקה חלה רק במקרים בהם קיזוז מס התשומות נעשה כדין.
נציין, כי במקרים בהם נוכה מס התשומות אך מתברר כי ניכוי זה היה שלא כדין יש להשיב את מס התשומות ככל וניתן.
סיכומו של עניין – לטעמנו, עצם ניכוי מס התשומות אינו מוביל בהכרח לחיוב במע"מ במכירת הנכס ויש לבחון כל מקרה לגופו. כפתרון אפשרי למצב בו נוכה מס התשומות ניתן להציע כי החיוב במס יחול בהתאם ליחס התקופות בהן נעשה שימוש חייב ופטור בנכס.
נוסיף ונציין כי בטיוטת חוק ההסדרים הוצע להסדיר חלק מהשאלות המתעוררות בעניין זה באמצעות הוספת סעיף הקובע כי נכס שהחל לשמש לעסקה פטורה לאחר שבעת רכישתו נוכו התשומות יחשב כמי שנעשה בו שימוש לצורך עצמי במועד בו התחיל לשמש לעסקה הפטורה. בערבו של יום מרבית הסעיפים של חוק מע"מ הוצאו מחוק ההסדרים אך בעתיד הקרוב צפוי דיון מחודש וייתכנו שינויים בחוק מע"מ בהקשר זה.

השפעת הרפורמה במיסוי מקרקעין על העברת מקרקעין בין אחים
אורית קוך, עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
החל מיום 1.8.2013 קובע סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין כי הפטור ממס שבח בגין העברה ללא תמורה מיחיד לקרובו תוענק אך ורק להעברות לבן-זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג ובני-זוגם של כל אחד מאלה. האפשרות לפטור לפי סעיף זה בגין העברות בין גיסים נשללה לחלוטין ואילו בגין העברות בין אחים, יינתן הפטור אך ורק "לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה."
יש לשים לב כי תקנה 20 לתקנות מס רכישה, המעניקה פטור חלקי ממס רכישה בגין העברה ללא תמורה מיחיד לקרובו, נותרה על כנה. נזכיר כי לצורך ההקלה במס רכישה "קרוב" הינו: בן זוג, הורה, צאצא, בן זוגו של צאצא, אח ואחות. מכאן, כי גם במתנות בין אחים של נכסים שלא התקבלו במתנה או בירושה, הגם שלא יינתן פטור ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק, עדיין ניתן לזכות בהקלה במס רכישה.
תיקונו של סעיף 62 ושלילת הפטור למתנות בין אחים, בשילוב עם הוראות המעבר הנוגעות למכירת דירות מגורים מזכות בשנים 2014-2017, יצרה מצב פרדוקסלי והחמירה עם אחים יתר על המידה. נזכיר, כי ב"תקופת המעבר" לא יינתנו שיעורי מס השבח המוטבים בגין מכירת דירת מגורים מזכה (פטור ממס על השבח שנצבר עד 1.1.2014 ו-25% על יתרת השבח) שהיא העברה לקרוב, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
יוצא שבתקופת המעבר, כל העברה של דירת מגורים מזכה, שאיננה "דירה יחידה" אצל המעביר, בין אחים – חייבת במס בשיעורי המס המלאים שטרם הרפורמה (40% – 20% מס שבח). לטעמנו, מדובר בהחמרה שלא לצורך שיש בה כדי לפגוע קשה בנישומים. מצב שכיח הוא שאחים מחזיקים ביחד בדירת מגורים מזכה. אם אחד האחים מבקש למכור את דירתו הפרטית בפטור – הוא חייב תחילה למכור את חלקו בדירה שמוחזקת עם אחיו. בנסיבות כאלה מכירת חלקו לאחים שמחזיקים ביתר החלקים בדירה המשותפת היא מכירה מתבקשת ואולם המחוקק החליט שמכירה כזאת היא תכנון מס שיש למנוע אותו! נדמה לנו שהפעם הרחיק המחוקק לכת בחששו מפני תכנוני מס בין אחים והפך אותם לבני ערובה האחד של השני שלא לצורך ואנו מקווים שהדבר ימצא את פתרונו בהקדם.

בהזדמנות זו נבקש לאחל שנה טובה לכל בית ישראל