מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 31 13.9.2012
מימון בנייה לאחר איננו מהווה עיסקה לצרכי מע"מ
מאת: עו"ד זיו שרון; עו"ד מאיר פורת ;משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
לאחרונה זכה משרדנו בפסק דין נוסף, הפעם בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעניין ע"ש 293/09 הקדש הבוכרים נ' מנהל מע"מ ירושלים.
באותו עניין, היתה מסכת מורכבת של הסכמים בהם הושבו לידי ההקדש נכס, שהיה שייך לו לפני קום המדינה מאת מדינת ישראל, שקיבלה אותו לחזקתה ובעלותה בעקבות מלחמת ששת הימים.
כחלק מהליך השבת הנכס, ולאור העובדה שבמבנה שכנה תחנת משטרה עד להשבת הנכס להקדש, הוסכם כי ההקדש ידאג להקמת תחנת משטרה חלופית.
ההקדש, אשר אינו מתעסק בבנייה ואין לו פעילות מסחרית, המחה את חבותו לבנייה לחברה עסקית, אשר שילמה לו הן את הסכום שהתחייב לשלם למדינה בנוסף לבנייה והן מרווח נוסף. להקדש, אשר דיווח למע"מ על עיסקת אקראי אך ורק על רכיבי המזומן, הוצאה שומת עיסקיות בטענה, שנתן שירותי בנייה למדינת ישראל.
בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה שבמצב של קיום התחייבות לבנייה, אשר מועברת לאחר, בידי מי שאיננו מומחה בבנייה, אין לראות על אף ההתחייבות החוזית את ההדיוט כנותן שירותי בנייה, ולחייבו על כך במע"מ.
להלכה זו חשיבות רבה מעבר לנסיבותיה הספציפיות. להלכה זו עשויה להיות השפעה, בניתוח מערכות יחסים רבות של משקיעים עם בעלי מקרקעין. לא חסרים מקרים בהם בעלי מקרקעין אינם חפצים לקבל כסף עבור מקרקעין שמוכרים, אלא מעדיפים בנייה על יתרת המקרקעין שבידם, דהיינו לבצע עיסקת קומבינציה.
כאשר הקבלן בעיסקת הקומבינציה הינו מתחום הבנייה ו/או הייזום, ברור כי מתן שירותי הבנייה לבעל הקרקע מהווה שירות החייב במע"מ.
אך לא אחת, ובמיוחד בעיסקאות קטנות של מספר מצומצם של דירות, המדובר במשקיע פרטי, אשר בידיו עודפי מזומנים השואף לבנות לרכוש קבוע, ובמקום לשלם מזומנים, מוכן אותו משקיע לממן לבעל הקרקע את הוצאות הקבלן שייקח ממילא עבור עצמו.
במקרים מעין אלה, לאור פסק דין הקדש הבוכרים, נראה כי אין חובה בידי המשקיע לפתוח תיק במע"מ ולשלם מע"מ על שירותי בנייה, אלא שהן בעל הקרקע והן המשקיע לא יקזזו את המע"מ הגלום בחשבוניות שיוציא להם הקבלן האמיתי על שירותי הבנייה.
In the Media 
