מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 13 2.8.2011
הכבדה יזומה ושיטתית של הממשלה על מעמד הביניים באמצעות חקיקה המרוקנת פסקי דין במיסים שהקלו על מעמד הביניים
מאת: זיו שרון, עו"ד; עמית גליק, עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
הממשלה, אשר הינה מושא לטענות מצד מעמד הבינים הרוויחה זאת ביושר. הממשלה אימצה דפוס פעולה להכבדת נטל המס במקרים הרלבנטיים במיוחד למעמד הביניים. מדובר במקרים בהם בית המשפט העליון בעצמו פסק פסיקות עקרוניות הפועלות לטובת מעמד הביניים. אלא שהממשלה בחריצות יתרה דאגה לתקן את החוק, ולמנוע את החלת פסיקות בית המשפט המיטיבות עם הנישומים, לעיתים אף כשצפתה את הפסיקה בטרם קרתה.
בפסק דין שניתן לפני כשלושה שבועות בעניין בג"צ האש"ל, הורה בית המשפט העליון לשר האוצר לעדכן את תקנות האש"ל שלא עודכנו מאז 1985, בהן נקבעה תקרת הוצאות המותרות בניכוי, ביחס להוצאות אש"ל שהוציאו עובדים בהיותם רחוקים ממקום מגוריהם וממקום עבודתם הקבוע. אי העדכון, למרות החובה לעשות כן, שחק משמעותית את סכום ההוצאה המותרת בניכוי, והוביל לפרוטות שאינן מצדיקות את המאמץ. זאת כשמציין בית המשפט במפורש כי במחדלה זה שלחה הממשלה ידה לכיסי האזרחים.
הממשלה שצפתה זאת יזמה מראש בסוף 2010 חקיקה, בה נאסר ניכוי הוצאות האש"ל החל מ-2011חקיקה זו הינה הכבדה משמעותית על אותם אנשי עמל העובדים הרחק ממקום מגוריהם ועבודתם הקבוע, ומנוגדת לחלוטין לצורך ההכרחי עליו דיבר ראש הממשלה בשבוע שעבר בעידוד המגורים בפריפריה.
דפוס זה בא לידי ביטוי קודם לכן גם לאחר פס"ד ורד פרי, שעסק בהכרה בניכוי הוצאות מטפלת, נושא הקשור במישרין ל"מחאת העגלות" התופסת תאוצה בימים אלו. שם קבע בית המשפט העליון כי הוצאות להעסקת מטפלת שהוציא נישום על מנת שיוכל להתפנות לפעילותו העסקית, הינה, בנסיבות העניין, הוצאה הכרחית ע"מ לייצר את ההכנסה, ובהתאם לכך קבע כי הוצאה זו מותרת בניכוי. גם כאן גילתה הממשלה חריצות רבה, וכהרף עין סתמה את הפתח שניתן לה ע"י בית המשפט ליצוק תוכן ומסגרת מסודרים, בשוללה מניה וביה את ההוצאה מכל וכל, על ידי תיקון חקיקה שנועד לשלול את ההכרה באופן מוחלט בהוצאה זו.
משמעותו הישירה של תיקון החקיקה הינו הכבדה משמעותית על נישומים המטופלים בילדים, שכן עכשיו לכאורה לאור לשון החוק הוצאות המטפלת אינן מותרות בניכוי. (ניתן לטעמנו לפרש גם אחרת).
החריצות בה פעלה הממשלה לאסור את ההכרה בהוצאות אלו מעודדת כיוון שמראה יכולות ביצוע ונחישות. טוב תעשה הממשלה, אם תפעל באותה חריצות, תעודד מגורים בפריפריה, ותקל על הורים צעירים, באמצעות ביטול התיקונים לסעיף 32(1) לפקודה שנחקקו לאחרונה.
במכירת נחלה שעליה מספר בתי מגורים ניתן יהיה לקבל פטור עבור מכירת עד 3 בתים
מאת: אורית קוך, עו"ד; זיו שרון, עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
מוכרי נחלה שעליה שני בתי מגורים או יותר נאלצים בדרך כלל לשאת בתשלום מס שבח כבד לעת מכירת הנחלה. מאחר והוראות חוק מיסוי מקרקעין מעניקות למוכרים פטור רק עבור בית מגורים אחד, היקר ביותר בדרך כלל, נאלצים המוכרים לשלם מס שבח הן על שווי הבית או הבתים הנוספים, והן על זכויות הבניה הנוספות ככל שיש להם ו/או על הקרקע החקלאית המהווה חלק מן הנחלה.
הוראת השעה שתקפה לשנים 2011-2012 פותרת לבעלי נחלות כאלה חלק נכבד מהבעיה. במכירת נחלה לאותו רוכש ממש, שעליה מספר בתי מגורים ניתן יהיה לקבל פטור ממס שבח עבור מכירת עד 3 בתים, האחד בלתי מוגבל בתקרת שווי אשר ייוחד לבית המגורים הגדול והיקר בנחלה, אשר יימכר לפי הפטור הרגיל שבסעיף 49ב(1) לחוק, ועד 2 בתים אחרים המוגבלים בתקרה, של 2.2 מיליון ₪. יצוין, כי במקרה של קיומן של זכויות בניה בלתי מנוצלות, ניתן יהיה לקבל פטור נוסף עבור זכויות הבניה עד לגובה התקרה הקבועה בסעיף 49ז לחוק בגין שלושת הבתים. דהיינו, ניתן לקבל את תקרת הפטור עד 3 פעמים.
לעניין זה נזכיר את הלכת פרוט (ע"א 6369/95) הקובעת שאת זכויות הבניה הבלתי מנוצלות יש לחלק באופן יחסי לכל הדירות הקיימות במגרש. שאלה מעניינת היא כיצד ייוחסו זכויות הבניה בין הבתים כאשר מדובר בבתים בגודל ובשווי שונים. לטעמנו, הפתרון צריך להיות כפי שנקבע בפס"ד מירון (ע"א 3988/00): אם ניתן לייחס את זכויות הבניה לכל אחד מהבתים באופן ספציפי יש לפעול בדרך זו. אם אין דרך לבצע ייחוס ספציפי יש לבצע את הייחוס לפי יחס השטח הבנוי של הבתים.
זאת כמובן בכפוף לכך שעל פי סעיף 49ז(2), כל החלק החקלאי מופרד אפריורית, ואיננו זכאי לפטור כלשהו .
In the Media 
