ביום 13.7.2010 ניתן ע"י ביה"מ העליון פסק דין בעניין אי.די.אר. איטום ובניה 1992 בע"מ (ע"א 891/08). באותו עניין דובר בחברה שעסקה בעבודות איטום בפרויקט חצרות יפו. עקב קשיים אליהם נקלע הקבלן הראשי, בשנת 1999 קיבלה החברה חלף חלק מהתמורה לה היתה זכאית, שתי חנויות ושלוש יחידות מגורים בפרויקט. בגין הרכישה הוצאה לחברה חשבונית והחברה ביקשה לקזז את סכום המע"מ. כוונת החברה היתה למכור את הדירות מהר ככל האפשר עקב מצוקת מזומנים בה היתה שרויה. עם זאת, הזמן חלף, ומאחר שלא עלה בידה של החברה למכור את הדירות, היא השכירה אותן לצרכי מגורים. מנהל מע"מ פתח תקווה, סבר כי ניכוי התשומות בגין הדירות נעשה לא כדין, מאחר שהתשומות לא שימשו לעסקה חייבת במס אלא להשכרה למגורים שהיא עסקה הפטורה ממע"מ.
ביה"מ המחוזי דחה את טענות החברה והיא הגישה ערעור לביה"מ העליון. לטענת המערערת כוונתה היתה אכן למכור את הדירות, ואף נקטה צעדים לשם כך. די בסיכוי סביר שהעיסקה תתקיים, ואין מקום לדרוש סיכוי גבוה ולפגוע בכך בזכאותה לניכוי תשומות. מנגד טען מנהל מע"מ כי חשוב לשמור על עקרון ההקבלה בין ניכוי תשומות ושימוש לעסקה חייבת וכי בנסיבות העניין המערערת לא נשאה בנטל השכנוע להוכיח שהדירות ישמשו לעסקה חייבת.
ביה"מ העליון דחה את ערעורה של החברה, וזאת מספר חודשים לאחר שערעור דומה (בפרשת האי היווני – פ"ד צביון) אף הוא נדחה. גם כאן בחר ביה"מ שלא להכריע מהו המבחן ההסתברותי הנדרש לצורך הזכאות לניכוי תשומות, בקובעו כי המערערת לא הוכיחה גם לא "סיכוי סביר" למכור את הדירות, על סמך קביעות עובדתיות של ביה"מ המחוזי. בכלל זה מונה ביה"מ את המודעות לקשיים הגדולים שהיו כרוכים בשיווק ובמכירת דירות בפרויקט, העובדה שהמערערת לא הצליחה למכור דירה אחת והוסיפה ורכשה שתי דירות וכן כי למערערת לא היתה תוכנית ברורה למכירת הדירות ולא הציגה ראיות חיצוניות על מאמצי שיווק ומכירה. נקבע שנקודת המבט הראויה היא אוביקטיבית – דהיינו סיכויי יציאת עסקה חייבת אל הפועל, ולא סובייקטיבית כפי שקיווה או העריך העוסק.
אף שהמערערת הפסידה בפסק הדין, הרי שההלכה בו עשויה ליצור יתרון מס משמעותי במקרים לא מעטים. זאת – מכיוון שלאור עקרון ההקבלה, היעדר היכולת לנכות תשומות מובילה אף להיעדר בחבות מע"מ במכירה. עקרון זה מעוגן במפורש בסעיף 31(4) לחוק מע"מ הפוטר ממס מכירת נכס שעל פי דין לא ניתן היה בעת הרכישה לנכות את מס התשומות בשל רכישתו. כך, מכירה עתידית של נכסים שלא ניתן היה לנכות את התשומות עליהן (ותיתכן פרשנות מרחיבה לעניין זה לאור פסק הדין) תהיה פטורה לחלוטין ממע"מ.
In the Media 
